WeBible

ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה

וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים—אל ישעיהו הנביא בן אמוץ

ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה  כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה

אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רבשקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה

ויבאו עבדי המלך חזקיהו—אל ישעיהו

ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם  כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי

הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו

וישב רבשקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה  כי שמע כי נסע מלכיש

וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר

כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר  לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור

הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות—להחרימם ואתה תנצל

ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר

איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה

ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה  {פ}

ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ

הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי

אמנם יהוה  החריבו מלכי אשור את הגוים—ואת ארצם

ונתנו את אלהיהם באש  כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן—ויאבדום

ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך  {ס}

וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר  כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי

זה הדבר אשר דבר יהוה עליו  בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון—אחריך ראש הניעה בת ירושלם

את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל

ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב (ברב) רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו

אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור

הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה—ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות

וישביהן קצרי יד—חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה

ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי

יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני—ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה

וזה לך האות—אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים—ואכלו פרים

ויספה פליטת בית יהודה הנשארה—שרש למטה ועשה פרי למעלה

כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה     (צבאות) תעשה זאת  {ס}

לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה

בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה

וגנותי אל העיר הזאת להושיעה—למעני ולמען דוד עבדי

ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים

ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה

ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר    (בניו) הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו  {פ}